טז . משא הי ( ירמיה כג , לג-מ ) אחת הפרשיות התמוהות ביותר במקרא היא פרשה זו שבדברי ירמיהו כג , לג—מ , שנביא זה שופך בה את מלוא חמתו על מה שנראה לנו במלה תמימה ופשוטה , שנהגו העם , ונביאיו וכהניו לכנות בה את דבר האלוהים : ( לג ) וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא ה' ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם ה . ' ( לד ) והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא ה' ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו . ( לה ) כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה ה' ומה דבר ה . ' ( לו ) ומשא הי לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו , והפכתם את דברי אלהים חיים הי צבאות אלהינו . ( לז ) כה תאמר אל הנביא מה ענד ה' ומד , דבר ה . ' ( לח ) ואם משא ה' תאמרו לכן כה אמר ה' יען אמרכם את הדבר הזה משא ה' ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא ה . ' ( לט ) לכן הנני ונטיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני . ( מ ) ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח . מה החטא במלה זו ? הרי ביטוי זה , משא' מציין במקרא עצמו תכופות את דבר נבואתם של הנביאים על עמים וארצות ( ישעיה יג , א ; יד , בה ; טו , א 1 יט , א % כא , ...
To the book