ב . חידות וגלגוליהן בספרות המקרא החידה , כסוג ספרותי מסוים , איננה שאלה סתם , שאלה שקשה להשיב עליה תשובה 5 ואך בהשאלה , ושלא כמשמעותה המדויקת , אנו משתמשים במלה חידה , חידה סתומה , לגבי שאלות קשות כאלה , שאנו עומדים תוהים ומשתאים בפניהן , כדוגמת חידות סתומות מני קדם אלו , שגדולים וחכמים לא ידעו למצוא את פתרונן . החידה האמיתית איננה שאלה קשה סתם שאין פתרונה ידוע , ואף לא נולדה כלל כשאלה . הרי החד את החידה , שיצר והוליד אותה , יודע מלכתחילה את פתרונה , והכרת פתרונה זה היא שעוררה אותו לחוד את חידתו לפני שומעיו . כשנתקל אדם בתופעה תמוהה ומפליאה , חורגת כאילו מחוקי הטבע וההיגיון , אחרי שהופתע בהכרת תופעה כזאת , במציאת דבר נפלא ומופלא , בחיזיון פרדוכסי , מתעורר בו הרצון להפתיע גם אחרים בסיפור פליאה כזה . וכדי לעשות הפתעה זו שלמה ומוחלטת , הוא מוכיח לשומעיו ראשונה , בשאלה שאינו מצפה לכל תשובה אמיתית עליה , כי מה שהוא עומד להביא לידיעתם הוא כאילו דבר נמנע' דבר סותר את חוקי האפשרות שבמציאות ובמחשבה , ובזה הוא מבליט את דבר הפליאה וקובע אותו כחידה . כך נולדה החידה בהתגלותו של דבר פליאה , בחיזיון ...
To the book