ט. טוביה חטא וזיגוד מינגיד

ט . טוביה חטא וזיגוד מינגיד משלים' פתגמים השגורים בעם , אין צורתם קבועה בדיבור . עובדה זו ידועה היא בכל לשון ולשון' ודוגמאות לה גם בספרותנו הקדומה . אם נאמר' למשל' במשלי טז , ב : ' כל דרכי איש ז ר בעיניו ותכן רוחות ה" ואילו שם כא'ב : יכל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות ה , " רק הנוסחה השנייה היא המכוונת . כי היכן הניגוד בין דרכו הזכה בעיני האיש ולבין האל התוכן ובוחן רוחות ולבות ? ואילו בניסוח השני , 'כל דרך איש ישר בעיניו' ' יש , כפי שניסיתי להראות בספרי 'משלי שלמה , ' עמי , 45 גם הכוונה השנייה : 'למה דרך איש ישר בעיניו ? משום שהוא י ש ו ר , יראה , בעיניו , ואילו ה' תוכן לב ורוח , ' כדבר שמואל ( שמואל א טז , ז : ( 'כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב' 1 וכאלה רבות . ובדרך זו או זו יש שאף ניטשטשה עיקר כוונתו של פתגם , השגור בדיבור העם ללא דיוק בכיוונו . וכך , לדעתי , קרה גם במקרה הפתגם התלמודי : 'טוביה ( נ '' א טוביא ) חטא וזיגוד מינגיד . ' פתגם זה , השגור בפינו , נמצא , כביטוי מצוי בבבל בימי התלמוד , בשני מקומות שבבבלי . בפסחים קיג ע"ב מובא פתגם זה אמנם בצורה כזאת , כאילו נולד בהזדמנות מסוי...  To the book