יא. חי ה' וחי נפשך

יא . חי ה' וחי נפשך מדרכי השבועה בישראל מוצאים אנו תכופות במקרא בפי אישים , הרוצים לחזק את דבריהם בשבועה , או / הקריאה חי הי , וגם האלוהים בעצמו מזכיר את שמו בקריאה המתאימה להזכרתה בפי האדם : חי אני / קדמונינו , ואחריהם רובם ככולם גם החדשים , רואים בצירוף זה — שאיננו מתבאר בתרגומים העתיקים בעניינו ומובע בהם בתרגום מלים סתום — לשון דימוי בין מידת האדם למידת המקום , אשר בה תולה הנשבע את אמיתות דבריו בחיי האל . כך , למשל , מבאר רש"י את המלים 'חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ' ( במדבר יד'כא ) בלשון זו : 'לשון שבועה , כשם שאני חי וכבודי מלא את כל הארץ , כך אקיים להם וכו , " וכן , למשל , הראב"ע שם : 'חי אני , טעמו כאשר אני חי כן יהיה דברי קיים ובו '' או מפורנו : 'אמנם אני נשבע שכמו שהוא אמת שאני חי ושימלא כבודי את כל הארץ , כן יהיה אמת כי וכו . " וכמו כן רגילים המתרגמים ללשונות העמים להביע באותו מובן : "So wahr ich lebe" וכדומה . והחוקר היחידי כמעט % שהביע לפי ידיעתי מפורש את פקפוקיו בביאור זה , אהרליד בהערתו לבראשית מב , טו , מרבה אמנם למנות קשיים הכרוכים בפירוש מקובל זה , אבל דעתו הוא איננה...  To the book