ג . אותות במקרא ובמכתבי לכיש רגילים אנו להבין את המלה 'אותי ואת תמורתה בארמית , אתא , בריבוי ארנין , את ^ א גם במקרא בעיקר בהוראת סימן זהיכר . וכן מבינים אנו את המלה היוונית ' ar ^ eiov שהשבעים תרגמו בד . את המלה העברית אות , על פי שימוש מלה זו בלשוננו היום . ? ואולם בדיקה מעמיקה יותר בכתובים מלמדת אותנו' שהיה שימוש המלה אות במקרא מיוזזד למושג של דת וקדושה , מושג שאינו מתפרש מתוך -הוראה זו של סימן , שנראית לנו כמשמעותה הראשונה של המלה . וגם באוונגליונים הקדומים , שהיה מקורם בארמית או שבחרו אף בשימושי לשון עבריים , שלא אחת מדובר בהם על אותות , or ^ eia ) ועי' לקמן , ( אין מלה זו באה בהוראת סימן והיכר ! וגם במקום המפורסם במתי ב , יח , שנאמר בו 'אשר שמים וארץ יעבורון ולא תעבור יו'יד אחת מן התורה זאף לא קוץ ( xepuia ) אחד ממנה , ' לא השתמש הכותב במלת אות , הואיל ולא הייתה לה אז הוראה זו של אות מאותיות האלף בית . רוב שימושה של המלה , אות , אתא במקרא , בעברית ובארמית , הוא , כידוע , בהורותה על דבר פלא , המעיד על כוח אלוהי , על יד האלוהים שמאחר האות . על האלוהים , או על הנביא הבא כשליח האלוהי...
To the book