פרק ל"ג אחת ממטרות התורה ריסון היצר והתאוות, שכן הללו לא רק מונעים מן האדם להגיע לשלמותו האחרונה , אלא גם משבשים את היחסים בין בני-האדם

שם : אם שמוע תשמע לקול ה' אלריך [ והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת את כל חקיו , כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך , כי אני ה' רפאך ] ( שמות ט"ו , 26 ) ; שם שם לו מק ומשפט [ ושם נסהו ] ( שם , שם , 25 ) . ובאה המסורת הנכונה : שבת ודינין במרה אפקוד 48 . והנה החוק המדובר כאן הוא השבת , והמשפט הם הדינין , שהם ביטול העשק בין הבריות . וזאת היא הכוונה הראשונה , כפי שהבהרנו , כלומר , להאמין בדעות הנכונות , כלומר , חידוש העולם . אתה יודע ששורש מצוות השבת שצוינו הוא כדי לבסס עיקר זה , כמו שהבהרנו בספר זה 49 . כן הכוונה , יחד עם רעות נכונות , לסלק את העשק בין הבריות . הנה התברר לך שהציווי הראשון לא כלל דברי עולר וזבח , שכן אלה הם מבחינת הכוונה השנייה , כמו שצינו . אותו עניין עצמו שאמרו ירמיה הוא שנאמר בתהלים על דרך תוכחה לאומה כולה כשלא ידעה אז את הכוונה הראשונה ולא הבחינה בינה לבין הכוונה השנייה . נאמר : שמעה עמי ואדברה , ישראל ואעידה בך . אלדים אלךיך אנכי . לא על זבחיך אוכיחך , ועולהיך לנגדי תמיד . לא אקח מביתך פר , ממכלאתיך עתודים ( תהלים נ', 7 - 9 ) . במקום בו חוזר עניין זה , זאת היא...  To the book