פרק כ"ג דעותיהם של איוב וחבריו הן הדעות על ההשגחה שתוארו לעיל, בפרק י"ז

לבאר לך את הדעה המיוחסת לאיוב והדעה המיוחסת לכל אחד מרעיו לפי ראיות שאלקט מדברי כל אחד מהם . ואל תשים לבך אל דיבורים אחרים שסדר הדברים חייב אותם , כפי שהסברתי לך בתחילת ספר זה 38 . פרק כ"ג כאשר חובר סיפור איוב זה , או כאשר אירען , היה הדבר המוסכם על החמישה , כלומר , איוב ורעיו , שכל מה שפגע באיוב ידוע לו יתעלה , ושהאל הפגיע בו את הפגעים2 האלה . כן הסכימו כולם שעוול אינו אפשרי מלפניו ( יתעלה ) ושאין לייחס לו עשק . גם תמצא את המשמעויות האלה הרבה בדברי איוב . כאשר תתבונן בדברי החמישה בשעת הוויכוח שביניהם תמצא שכמעט את כל מה שאמר אחד מהם - אמרו כולם . העניינים חזרו על עצמם ונכנסו זה בזה . בתוכם השתלב תיאורו של איוב את עוצם ייסוריו ואסונותיו למרות יושרו הגדול , ותיאור צדקו , אצילות אופיו , וטוב מעשיו . כן השתלבו בדברי רעיו אליו דברי עידוד להבליג , ניחומים והרגעה , ושראוי לו לשתוק ולא להתיר את רסן הדיבור כאדם המתקוטט עם אדם , אלא ייכנע למשפטי האל וישתוק . והוא אומר שעוצמת הייסורים מנעה הבלגה ויישוב - הדעת ולומר מה שראוי . רעיו כולם גם הסכימו שכל עושה טוב מקבל שכר וכל עושה רע נענש ; וכאשר אתה...  To the book