פרק י"ח הדעה שההשגחה על בן-אדם רבה יותר ככל ששכלו גדול יותר מקבלת סיוע מפסוקים בתנ"ך. דעה זאת נמסרת גם על-ידי אלפאראבי בשם אפלטון

הבן את דעתי עד תום . כי אין אני מאמין שאיזה דבר נסתר ממנו יתעלה ואיני מייחס לו אין - אונים . אלא מאמין אני שההשגחה הולכת בעקבות השכל וצמודה אליו . שהרי ההשגחה באה ממי שהוא משכיל ושכל מושלם בשלמות שאין אחריה שלמות1 , וכל מי שמדבק בו דבר מאותו שפע - לפי מידת השכל המגיעה אליו ( תהיה מידת ) מה שמגיע אליו מן ההשגחה 72 . זאת היא דעתי הנראית לי מתאימה למושכל וללשונות התורה . בדעות הקודמות , לעומת זאת , יש הגזמה או אי - ספיקה . או הגזמה הגורמת לבלבול גמור , התכחשות למושכל וסתירה בוטה 73 למוחש ; או אי - ספיקה רבה המחייבת אמונות רעות באשר לאלוה , השחתת סדר מציאות האדם ומחיקת כל מעלותיו המוסריות והשכליות של האדם . כוונתי למי ששולל את ההשגחה מפרטי האדם ומשווה בינם לבין פרטי שאר מיני בעלי - החיים . פרק י"ח אחרי שהקדמתי שההשגחה מיוחדת למין האדם לבדו מכל מיני בעלי - החיים , אומר אני שידוע שאין מין נמצא מחוץ לדעת1 . אלא המין ושאר הכוללימ2 הם עניינים שבדעת3 , כפי שאתה יודע , וכל נמצא מחוץ לדעת הוא פרט או פרטים דווקא4 . כאשר יודעים זאת , יודעים שהשפע האלוהי הנמצא דבק במין האדם , כלומר , השכל האנושי , אי...  To the book