פרק ט"ז הפילוסופים קבעו שאין האל יודע כל פרט ופרט מבני-האדם. לקביעה זאת מבוססת על כך שראו שיש בני - אדם מעולים במצב גרוע ומכאיב יש בני-אדם רעים במצב טוב ומהנה

פרק ט"ז הפילוסופים העזו פניהם כלפי האל יתעלה בצורה חמורה מאוד באשר לידיעתו את זולתו , ומעדו מעידה שאין תקומהן ממנה לא להם , ולא לאלה שקיבלו מהם דעה זאת . אשמיע לך את הספקות2 שגרמו להם לאותה העזת - פנים . גם אשמיע לך את דעת תורתנו בשאלה זאת והתנגדותנו להם באשר לדעותיהם הרעות והמגונות . עיקר מה שגרם להם ודחף אותם לזאת בראשונה הוא מה שנראה במבט ראשון שאין סדר במצביהם של פרטי מין האדם , שיש בני - אדם מעולים שחייהם גרועים ומכאיבים ויש בני - אדם רעים שחייהם טובים ומהנים3 . דבר זה הביא אותם לחלק את ה"חלוקה"4 שאותה תשמע כעת ולומר : " יש רק שתי אפשרויות5 : או שאין האל יודע דבר על המצבים הפרטיים האלה ואינו משיג אותם או שהוא משיג ויודע אותם . זאת היא ' חלוקה' הכרחית". אחרי - כן אמרו : " אם הוא יודע ומשיג אותם , יש רק שלוש אפשרויות5 : או שהוא מסדר אותם6 ומנהל אותם בסדר הטוב ביותר , השלם ביותר והמושלם ביותר , או שמונעים אותו מלסדר אותם ואין לו יכולת לזה , או שהוא יודע ויכול לסדר ולהנהיג הנהגה טובה אלא שהזניח זאת , אם מתוך זלזול ובוז , אם מתוך קנאה , כמו שאנו מוצאים בקרב בני - אדם איש היכול להביא טו...  To the book