פרק ט"ו על טבע הנמנע. יש דברים שמוסכם על הכול שהם נמנעים. לכן אין פוגעים באל כשקובעים שאין ביכולתו לעשות אותם. לגבי דברים אחרים יש מחלוקת אם הם נמנעים או אפשריים. לא תמיד ברור הגבול בין מה שהשכל קובע לבין מה שהדמיון מדמה

כל - אימת שאפשר לפרש דברי אדם כדי שיתאימו למציאות שהוכח בהוכחה מופתית שהיא נמצאת , יהיה זה הראוי והנאות ביותר לאיש מעולה מטבעו עושה - צדק . פרק ט"ו לנמנע טבע יציב יציבות בת - קיימא שאיננה מעשהו של עושה ואי - אפשר לשנותו כלל . לכן אין לייחס לאל יכולת עליו'. איש מבעלי - העיון אינו חולק על כך כלל . רק מי שאינו מבין את המושכלות אינו יודע זאת2 . סלע המחלוקת בין כל בעלי - העיון הוא רק באשר למין מסוים של מושאי - הדמיון . יש מבעלי - העיון האומר שזה בגדר נמנע , שאין לייחס לאל יכולת לשנותו . אחר אומר שזה בגדר האפשר , שיכולת האל תופשת לגביו להביאו לידי מציאות כפי שחפץ . דוגמה לכך היא היפגשות שני הפכים בזמן אחד ובמצע אחדי , והפיכת האובייקטים4 , כלומר שהעצם ייעשה מקרה והמקרה - עצם5 ; או מציאות עצם גופני מבלי שיהיה בו מקרה6 . כל אלה בגדר הנמנע בעיני כל אחד מבעלי - העיון . כמו כן שיביא האל לידי מציאות כמותו , או יגרום להעדר עצמותו , או ייעשה גוף , או ישתנה - כל זה בגדר הנמנע , ואין לייחס לאל את היכולת לעשות דבר מזה . אשר ( לשאלה ) האם יימצא מקרה לבדו בלי עצם - כת מבעלי - העיון , המעתזלה7 , דמיינו זאת...  To the book