שטה

נאמר שהעיר"שונמה"נחרבה על ידי לביה מלך שכם . מן המכתב השני , מכתבו של מלך מגדו לפרעה , אנו למדים שפרעה הטיל עליו לעבד את שדותיה של שונם החרבה , באמצעות"אנשי מס", כלומר , אנשים המשועבדים לפרעה ומעלים לו מס . בעת חלוקת הארץ בין השבטים נזכרה שונם בנחלת יששכר ( יהושע יט , יח ) . בשונם נערכו הפלשתים למלחמה בשאול ובצבאו ( שמואל א כח , ד ) . בימי המלוכה היתה שונם עיר ישראלית . ממנה באה אבישג השונמית , שנבחרה לשמש את דוד בעת זקנתו ( מלכים א א , ג ) , ויש הסבורים שהשולמית בשיר השירים ( ז , א ) אינה אלא השונמית . שונם נזכרת במקרא גם בפרשת אלישע הנביא ונס החייאת בנה של האישה משונם ( מלכים ב ד , ח ) . אחרי כיבוש הגליל על ידי תגלת פלאסר מלך אשור , במאה ה - 8 לפנה"ס , נכללה שונם בפחוה האשורית מגדו . היישוב היהודי בשונם התחדש בימי החשמונאים , אך אז לא נודעה למקום אותה חשיבות שהיתה לו בימי המלוכה הישראלית . בימי חורבן הבית השני חרבה גם שונם , והיא נושבה מחדש בימי התלמוד . במאה ה - 3 לספירה חי בה האמורא רבי יוסטא בר שונם , תלמידו של רבי מני ( ירושלמי , שקלים א , מו , ע"א ) . אוזביוס , שחי במאה ה - 4 לס...  To the book