פרידיס ע"ע אלפרידיס " פרק ז'בוטינסקי ע ע שוני צבארין ע"ע א - צבארין

המתיישבים התגוררו בצריף גדול ועיבדו כ - 3,000 דונם . בשנת 1906 הצטרפו ליישוב עוד 6 משפחות . בשנת 1910 הקים אהרן אהרונסון תחנת ניסיונות חקלאית ממזרח לעתלית ( ע"ע חות אהרונסון ) והיא שגשגה וזכתה לפרסום רב . אך המושבה עצמה נותרה מדולדלת . התושבים סבלו ממלריה , והקרקע היתה דלה ביותר ופרנסה את התושבים אך בדוחק . עד 1922 היו במושבה 12 בתים בלבד , ביניהם בית אבן מרכזי , ששימש בית ספר , מרפאה , בית כנסת , בית ועד ומעון למורה . בשנת 1922 הוקם בעתלית מפעל למלח ביוזמתו של מרדכי סודרין , שעלה מרוסיה ושכנע את חברת פיק"א כי עתלית היא המקום המתאים לו ביותר . הברכות הראשונות הוקמו על אדמת החמרה ואחר כך הפכו גם הביצות לברכות מלח . מצב התברואה שופר , ואל המושבה הובאו פועלים , שהתגוררו תחילה במחנה אוהלים . המפעל מפיק מלח ממי ים , המועברים בשרשרת של ברכות אידוי בחודשים אפריל - אוקטובר . בברכת ההפקה מגיע המלח לריכוז של 25.5% ואז מתחיל שלב"הקציר"שלו . היום מייצר המפעל כ - 25 טון מלח בשנה ומספק את כל צורכי הארץ . כ - 35% מן התוצרת משווקים כמלח שולחני , והשאר - לצרכים תעשייתיים . בשנת 1939 הפכו איכרי עתלית מא...  To the book