עמדה המצודה , ששטחה כ - 60%60 מ'. כדי להגביה את המצודה מעל סביבותיה הונחה רצפתה על מלוא - מילוי של עפר מחוזק בקירות תמך . במאה ה - 9 היתה העיר מוקפת חומת סוגרים , בדומה לחומותיהן של הערים גזר , מגדו וחצור . נודע לה ערך אסטרטגי רב , בהיותה בשעתה הגדולה והמבוצרת בערי חופה המזרחי של הכנרת . היא היתה גם מקום מפגש של התרבות הישראלית והתרבות הארמית . יש לשער שבני שני העמים ישבו בה זה בצד זה . בחפירות שנערכו בה נמצא , בין השאר , חדר שהיה מקדש משפחתי , ובו מערכת אביזרי פולחן : מקטר עשוי חרס וכף קטורת עשויה אבן . מאחר שלא נמצאו בו פסילים , אפשר להניח שבעליו היו יהודים . כן נתגלה בחפירות ממצא אפיגרפי נדיר מאוד ממתקופה זו - הכתובת הארמית"לשקיא"-"למשקים", מן המאה ה - 9 לפנה"ס , חרותה בכתב עברי קדום על כתף של קנקן . כתובת זו באה לציין , שכלי זה היה שייך למערכת המשקאות של הארמון או של המצודה ; הכתובת וכף הקטורת שנזכרה לעיל מוצגות במוזיאון ישראל בירושלים . עוגני האבן שנמצאו כאן , ובייחוד כלי החרס , שקצתם מיובאים , מעידים על כך שהיישוב בתל עין גב קיים קשרים מסחריים עם ערי הפניקים , עם סוריה ועם האי קפ...
To the book