המשקופים האחרים , הדומים למשקופים של בית הכנסת בכפר נחום , נראים זרים ולצדם ורדות . בתוך הזרים גולפו , כנראה , ראשי אריות , אך אלה הושחתו בתקופה מאוחרת יותר . הספסלים השכיחים בבתי הכנסת שבגליל , לא נמצאו כאן . מקומו של ארון הקודש עדיין לא הוברר , אך יש להניח שהיה בצדו הדרומי של האולם . על אחת מאבניו נמצאה כתובת הקדשה בארמית : " יועזר חזנה ושמעון אחוי עבדו הדן תקא דמרי שומיא", שפירושה :"יועזר החזן ושמעון אחיו עשו את השער [ או הארון ? ] הזה של אדון השמים " ( בית הכנסת מכונה כאן"שער השמים") . מאז שנחפר בית הכנסת לראשונה הוא נפגע קשה . כיום גדור שטח החורבה , כדי למנוע הרס נוסף . בשנת 1979 נערכו בבית הכנסת חפירות מחודשות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים , בהנהלת י"ל לוין . בחפירות נתגלו קטע בן שש מילים מכתובת הקדשה בארמית ברצפת פסיפס ושפע של מטבעות מן המאה ה - 3 לספירה . ממצא זה מפריך את הסברה שבשלב הקדום של בתי הכנסת הגליליים לא היו רצפות פסיפס . בית הכנסת תפקד רק כמאה שנה ( המאה ה - 3 עד המאה ה - 4 ) וניטש בשלהי המאה ה - ,4 כאתרים אחרים בגליל . חרבת קנה חורבה בגליל התחתון המרכזי ובה בורות...
To the book