המכתש הגדול

וחברון . מקור שמה של הדרך הוא מקראי :"וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי"( במדבר כא , א ) . החוקרים התלבטו בשאלת התוואי המדויק של דרך זאת , שהתקיימה בתקופות הברונזה והברזל . נראה שהיום מקובל התוואי הבא : א . קדש ברנע - שם נמצא , בלב נווה המדבר , תל ועליו מצודה מן המאות ה - 10 - 7 לפנה"ס . ב . עין קדיס - מצודה קדומה מתקופת הברזל לרגלי מדרגת הר חרשה . ג . בורות לוץ - שרידי כפר חקלאי ומצודה מתקופת הברזל . ד . לאורך האפיק העילי של נחל נצנה , אל מצודת נחל נצנה . ה . לאורך האפיק העילי של נחל צין , עד אזור עבדת ; מצודת מישור הרוחות ומצודת הר סעד מאבטחות קטע זה של הדרך . ו . המשך הדרך מעבדת לערוער - בתוואי מקורב לכביש עבדת - שדה - בוקר - ירחם ( מס ' 204 ) - מצד חלוקים ומצד ירחם מלווים בקטע זה את התוואי הקדום . ז . חרבת ערוער ( ע"ע ) . ח . מחרבת ערוער דרך בקעת באר שבע לתל מלחתה ולערד . ט . מערד דרך שלוחת הר עמשא לחברון . על פי ריבוי המצודות לאורכה של דרך האתרים , נראה שבתקופת הברזל היא היתה לא רק נתיב תנועה בין סיני לערד והר חברון , אלא גם מערך הגנה ...  To the book