חרבת בית לויה

ונעזבה מיושביה . בימי שיבת ציון היתה קעילה בירת פלך , ואנשיה השתתפו בבניית חומות ירושלים ( נחמיה ג , יז - יח ) . בתקופה הרומית - ביזנטית היה במקום יישוב חקלאי גדול , שנזכר במקורות פעמים אחדות . קעילה נודעה בזכות תאניה המובחרות ; " דבלה קעילית " היתה שם דבר בתלמוד , עד כי התירו להביא דבלים מקעילה כביכורים לבית המקדש , אף על פי שבדרך כלל רק פירות טריים הובאו כביכורים , וגם אלה - רק ממקומות הקרובים לירושלים ( ירושלמי , ביכורים ג , ג ) . דבלים אלו היו כה עסיסיות , עד שחז " ל חששו כי אכילתן תגרום לשכרות וקבעו כי כוהן שאכל דבלה קעילית ונכנס מיד אחר כך לעבוד בבית המקדש , עובר על דברי הכתוב " ושכר אל תשת"( ויקרא י , ט ) . אוזביוס , שחי במאה ה - 4 לספירה , מציין בספרו אונומסטיקון שבמקום נמצא בימיו " כפר קלע " . הוא אף מספר על מסורת נוצרית שעל פיה נראית במקום מצבת הנביא חבקוק . ביר אבו קבסה . באר עמוקה כ - 300 מ' מראשיתה של דרך העפר המוליכה לקעילה ( נ " צ 1510.1127 ) . הבאר מרשימה באיכות בנייתה , והחריצים הרבים והעמוקים שהותירו חבלי השאיבה בדופנותיה מעידים על קדמותה . סביב הבאר פזורים רהטים המשמ...  To the book