אנשי הסקר הבריטי לחקירת ארץ - ישראל ( . ק . S . IV ( תיארו את המקום במאה ה - 19 במילים אלו : " כפר גדול שבתיו בנויים אבן ובוץ , מוקף גבעות נמוכות ... בעל ארבעה מקורות מים עיקריים ... " האוכלוסייה נאמדה ב - 900 עד 1,000 נפש , כולם מוסלמים , וכלכלתם הושתתה על חקלאות - פלחה ומטעי זיתים . אנשי הכפר התייחסו על נאמני במגזר הפלאחים של ערביי ארץ - ישראל . במלחמת העצמאות היה הכפר מרכז כוח המתנדבים המצרי ( " הכוח הקל") שחנה בהר חברון ובשפלה . כוח מחטיבת " גבעתי " ניצל את ההצלחה של מבצע " יואב " , וב - 25 באוקטובר 1948 פוצץ את בניין המשטרה ; ב - 27 באוקטובר , לאחר קרב עם כוח ירדני ממוכן , כבש כוח מחטיבה 8 את הכפר . בתיו נהרסו וכל תושביו גורשו להר חברון ולרצועת עזה . בין המבנים שנותרו : מבנה שיח' ג' בריל ובית המח' תאר המקומי חאג ' עבדאללה ע' זה . במאי 1949 הוקם על אדמות הכפר קיבוץ בית גברין . הקיבוץ משתייך לתנועה הקיבוצית . אוכלוסייתו מונה כ - 240 איש , ופרנסתו על חקלאות : רפת , לול , ירקות , גידולי שדה , מטעים , וכן על מפעל לדבקים אקריליים . סמוך לקיבוץ ניצבת מצודת משטרה מדגם טיגרט שנבנתה בתקופת ...
To the book