חברון

שמגדלים בהן בעיקר דגנים וקטניות ושטחי בתה חשופים למרעה . בשל המרעה , הייעור והעיבוד החקלאי חל שינוי מהיר בצומח הטבעי בחבל , ובעקיפין - גם בצורת היישוב בו . גם בעולם החי בחבל יתיר אנו מוצאים מפגש בין מינים ים - תיכוניים ובין מינים מדבריים . מכיוון שחבל יתיר הוא אזור ספר בנגב יהודה , תושביו הוותיקים מנהלים אורח חיים אופייני לספר המדבר , ועיקרו יישוב עונתי אך בלתי נפסק לאורך השנים . כלומר , בחורף , כשהחקלאים מכפרי הר חברון יוצאים אל שדות הפלחה , הם מתגוררים בחורבות ובמערות , והבדווים עולים מבקעת באר שבע אל שטחי המרעה שבחבל . על פי סקר יישובי - ארכיאולוגי שנערך בחבל יתיר ועל פי המחקר ההיסטורי , מתברר שבתקופות שבהן היה ביהודה שלטון מבוסס , ידע חבל יתיר פריחת התיישבות , שהתבטאה בהקמת ערים או כפרים גדולים ביתיר ( ע"ע חרבת יתיר ) ובענים ( ע"ע חרבת ענים ) , וסביבם נבנו עשרות כפרי - בת . עדויות מעבר זה הן עשרות החורבות הנטושות שבחבל וחלקות העיבוד החקלאי השוממות כיום . בחבל יתיר עברו שתי דרכים חשובות - דרך מעלה דרגות , שקישרה את דרך הערבה עם ירושלים , ודרך חברון - באר - שבע , שמסלולה הוסט מדי פעם...  To the book