כ " ט

כ " ט מי יכיל עצמתך , בבראך מזיו לבודך יפעה טהורה / מצור הצור נגזרה / וממקבת בור נקרתו ואצלת עליה רוח חכמה / וקראת שמה נשמה . 300 עשיתה מלהבות אש השכל חצובה / ונשמתו כאש בוערה בה , ךשלחתה אל הגוף לעבדו ולוןב ~ רהו / והיא כאש בתוכו ולא תשרפהו , כי מאש הנשמה נברא הגוף ויצא מאין ליש , / מפני אשר ירד 305 עליו ה' באש . כ"ט 297 יבעה : זוהר , הדר ( על פי ית' כ"ח , ז') ; כאן : כינוי לנשמה . מצור הצור ... נקרה : מל': הניטי אל - צור חצבתם ואל מקבת - בור נקרתם ( יש' נ"א , א') ; כאן מציין את מקורה האלוהי של הנשמה . 298 בור : כאן הכוונה אולי לבר , במשמעות טוהר , 300 השכל : השכל הכללי , שנאצל מן הרצון . ואולי הוא כאן כינוי כולל ל'עצמים הפשוטים', דרגות האצילות הראשונות , כולל הנפש הכללית שממנה , לפי השקפת ההוגים הניאואפלטוניים , נאצלה הנשמה האנושית . ונשמתו : של השכל . 301 בה : בנשמה האנושית . השווה לעיל , פיסקה ד': " כי אתה ~ שמה ל ~ שמה". 304 מאש הנשמה : בשונה מדעתו של רס"ג ( האמונות והדעות , מאמר ו' בראשיתו ) : " אנשים חשבוה אש [ ... ] ואלו היתה אש היה טבעה חם ויבש - ואין אנו מוצאים אותה כן . " נב...  To the book