תוגה אשר נעדר

תוגה אשר נעדר תוגה , אשר נעדר כאב צריה - / ישח לבבי בעלות שפיה , כנוה תציקני לעת ערב , / עד אהיה ערב למג שתיה ? כל אקראה עיני לבל תכלה / מהבכי , אז יענה בכיה . אבכה , וכל אבכה לבל תמות / דמעה , בעיני הכאב חיה . אבי , אשר היה עדי תבל , / לאמה שכול ! - איך נצלה עדיה ? איך יכלו עליו בנות ימים / ויטרפו מלהקת אריה ? היה לאות צדקו אשר נפשו / בצרור מנוחה היתה עם יה . אל תאמן , לבי , בתבל , כי / רב מאשר תתן לך שביה . דע מאדמה אחרי זאת , כי / לשחט אנשים שחטה חציה . תצר כטבעת עלי אצבע / אם לא יהי דיה כמו עביה . שבר לאיש יסור לבבו עם / הודה , ונטה אחרי יפיה . אלבש לבוש יגון , ובראותי / תבל כמו עץ ואנוש פריה - אשוב לכבות אש כאב נפשי , / כי הכאב יוסיף עלי חליה . די כי מגורי בא , ונפשי עוד / לא תחזה רעה , וזאת דיה . 1 . כאב צריה צרי כאבה . בעלות שפיה בגאות שיאה . 3 . כל אקראה ככל שאקרא . תכלה תחדל . 4 . חיה החיה אותה , את הדמעה . 5 . לאמה שכול לשון קללה : שתשכל אותה אמה , נצלה הסירה מעליה . 6 . בנות ימים פגעי הגורל . מלדקת אריה את הארי מן ההבורה . 9 , שחטה לטשה והשחיזה , חציה החץ שלה ( על - פי שמ"א ...  To the book