הגות ופרישות א * ן שב"ג כתב מספר לא גדול של שירי חול ששייכים לסוגה של שירי פרישות ( זהדיאת בערבית ) , או קרובים מאוד אליה . בדרך כלל שורר בהם הלך רוח פסימי ונואש . נכרת בהם השפעת המגמות הדתיות - מוסריות של ספרות ה"פרישות " הערבית ושירתה , גם בתכנם וגם באמצעי הביטוי שלהם , אך הם יונקים גם מחייו המיוסרים של המשורר , ממצוקותיו ומחליו המענה . העולם הזה - " תבל " בכינויו הרווח , או " ארץ " ו"אדמה " נרדפיו - נשלל בהם שלילה מוחלטת , וחיי אדם בעולם הזה מוצגים בהם כרצף מקרי של אירועים ואסונות שמחולל ה"זמן " - התגלמותו של הגורל העיוור בדמות האלימה של הלוחם האכזרי החמוש . בהטיפם להתכוונות אל העולם הבא , לפנייה המתמדת לאלהים , להתרכזות בייעודה של הנשמה הנצחית החכמה לשוב למקורה העליון , הם קרובים מאוד לשירת הקודש . לפעמים , כמו בשיר " לשוני חוד חידה " ( שיר ס') , המוקיע את שועי הארץ ואדיריה הרואים חזות הכל בכוח , בכבוד , בעושר ובעינוגי הארמונות , הסגנון נעשה זועם , מוכיח ומאיים בעונש האלוהי הנורא ביום הדין . השירים הקצרים שווי - החרוז - והמשקל ( ס"א - ס"ג ) אופייניים לסוגתם בתכנם , באווירתם ואף בצו...
To the book