אהבה ויין

אהבה ויין * ן שב"ג חיבר כמה עשרות שירי אהבה , " שירי חשק " כפי שנהוג לכנותם , כמעט כלם כשירים שווי חרוז קצרים . ספק רב אם יש בהם ביטוי לירי לחוויות אישיות . הם נאמנים למוסכמות הסוגה שלהם , כפי שהיה מקובל בשירה הערבית וחורגים מהן רק לעתים רחוקות . במרכזם מצוייה דמות ה"צבי " או ה"צביה", כלילת יופי במראיה , סרבנית ואכזרית ובוגדנית באופייה והתנהגותה - בעוד החושק הוא קרבנה , סובל ייסורי תשוקה - לא - נענית , מובס ומושפל וקרוב למות . על פי הכללים המקובלים בסוגה זו , גם בשירי רשב"ג האהבה היא מחלה שמחוללה הוא גם רופאה ; יפי החשוק או החשוקה , בלובן הפנים העטורים שיער שחור , הוא יפי השמש הזורחת מבין העננים ; באכזריותם הנחשקים הם טורפים , שפתיהם אדומות מדם קרבנותיהם , מבטי עיניהם היפות הם חיצים קטלניים , שיניהם בחיוכם - חרבות ממיתות וכד'. בהארה המוקצנת הזאת של יחסי האהבה בחברה פטריארכאלית " גברית " מאוד יש יותר משמץ של אירוניה , שאכן נחשפת בנימה המשועשעת של כמה מן השירים . בקבוצה קטנה וייחודית של שירים ( מ"ב - מ"ר ) חורג רשב"ג מן הנורמה הרווחת שלפיה הדמות החשוקה היא בת - בלי - שם חסרת זהות אישית ,...  To the book