קינות על מתים

קינות על מתים ש 4 ן שב"ג כתב מספר ניכר של קינות , כמעט כולן כשירים שווי - חרוז , פעמים כמיניאטורות ופעמים כקצירות ארוכות . כמקובל בזמנו הוא כתב גם מחזורי קינות - כמו בקוננו על אביו , על רב האי גאון או על פטרונו יקותיאל אבן חסאן . רשב"ג חיבר גם קינות " מוזמנות " - בהזמנה " אישית " או " חברתית " - שנועדו מלכתחילה לשמש בתפקיד טקסי . בקינות מסוימות , בעיקר באלה המבכות אנשים קרובים לו , ניכרת כנות רבה בהבעת רגשותיו והגיגיו של המקונן . הוא שלט ברזי הסגנון ודרכי העיצוב של כל ה"יסודות " או ה"מגמות " של סוגתן הקלאסית : זעקת הכאב של האבל בבכי ; שבחיו של המת במספד ; הגות פסימית על אפסות חיי האדם , גורלו ומותו ; והנחמה לנותרים חיים באבלם . הקינה " בימי יקותיאל " ( שיר ל') נכתבה שנה לאחר שפטרונו האהוב הוצא להורג כקרבן של תככים פוליטיים . נראה שנועדה להיקרא בציבור ביום השנה למותו . כל מגמות היסוד של הסוגה משולבות בה לאחדות מאוזנת ומוצקה והיא מפליאה לארוג יחד הגות מופשטת , ליריקה נרגשת ועניינים סיפוריים - אינפורמטיביים . ציוריותה גדושה וצבעונית , מצלולה עשיר ומגוון , קצביה הפנימיים המשתנים כמו תואמים...  To the book