רביבי דמעך היו רסיסים

רביבי דמעך היו רסיסים " ךביבי דמעך היו ךסיסים / והיו הבקעות כרכסים - ואיכה לא תזמר הזמורה ? / ולמה לא תהלל העסיסים אשר רדפו יגוניך ונסו / מנוסת בן נבט אל תחפנסים ? " עניתיו : הלבבות שכחו ריש / ושמחו בם כשמחה בנכסים , וגם שטו ועטו בתלאות / והיו על סנף רוח עמוסים . בניהם עזבו בבר כעורב / וילדיהם הניסום כפרסים - ולא היה גביענו כים סוף , / עדי היו יגונינו חנסים , ואולם העלה קציר ספיחים / וגם עשו ספיחיהם שחיסים , יהנה החלי בלה בשרי / ושם בשאר שארי אש המסים , עדי היו נזמינו עטרות / והיו טבעותינו עכסים , ו - 3 . דברי אלמוני למשורר . 1 . כרכסים בהתמלאן בגשמי הדמעות . 2 . לא תזמר הזמורה לא תשיר את שבחי הגפן . 3 . ונסו וכו' וברחו ( היגונות ) כברוח ירבעם בן נבט למצרים . 4 . בם בעסיסים ( בית 2 ) , ביין . 5 . ועטו ועפו . 6 . בניהם ... וילדיהם מחשבות עצבם וסבלם . כעורב על - פי עירובין כב , ע"א . לפרסים כעופות הטרף . 7 . עדי וכו' שיכולתי להטביע בו את יגוני כטבוע המצרים . 8 . קציר " יבול היגון " הראשון . ספיחים היבול השני . שחיסים היבול השלישי . 9 . החלי מחלת העור הקשה . שארי בשרי . אש הטסים אש חזקה ה...  To the book