לו היתה נפשי

לו היתה נפשי " לו היתה נפשי מעט שואלת , / לא היתה ליל ויום עומלת". איך אעלץ , רעי , ובמה אעלץ ? / האם איחל ? נמשכה תוחלתן הן מדרש חכמה בשרי נאכל - / ובשר אחרים אהבה אוכלת . " לי אמצאה סקלות מעט ? " כי אין לך / מכה אנושה תערך אולת . על כן מאד איגע ולא ארף מעט , / לו מצאה ידי כבוד קהלת . אפשט לבוש תבל , והדעת לבוש / אור לבשה או כסתה בתכלת , כי מאסה נפשי , כאלו נואשה / לי ממצוא כבוד והיא נוחלת . דלתי יגונים פתחה אלי , הכי / דלתי ששונים אחרי נועלת , מה לאנשים יאמרו : " איך תאהב / כבוד אשר ימל לראש שבלת ? הן כי תבקש מעלות שנבצרו , / בדמי בני יום חךיך גואלתו " אמרו למוסיחי ומני יחשו , / כי שמעה אזני לנר כן פלת : אם האדמה לא תשימני לראש - / אין האדמה אוהבה משכלת . 1 . דברי המוכיחים כפי שהבינם המשורר וניסחם בגוף ראשון , 4 . לו ... מעט כנ"ל . תערך תדמה . 5 . לף לשון משאלה . 6 . לבוש תבל דימוי להבלי העולם הזה . והדעת והחכמה . 7 . מאסה נפשי את תבל . נוחלת נכזבה תקוותה . 8 . פתחה האדמה , הכי אכן . 9 - סו . איך תאהב וכו' דברי המוכיחים . ימל יבול . שנבצרו שאי אפשר להשיגן . בדמי בני יום וכו' יהיה עלי...  To the book