|
|
בפי חרבי ובלשוני חניתי יפי חרבי ובלשוני חניתי ומגני וצנתי שפתי ושירי על לבב שומעיו כפטיש / יפוצץ צור ואריק בחמתי . אני כדבש וחלב למאהבי / וראש פתן לכל ממיר עצתי . לבבי ער וגם עיני יתוחות / לכל סתום ולא ערבה שנתי - והנה התבונה אם לנפשי / והחכמה והדעת אחותי , יקרה מפנינים היא לעיני / והארץ לפני כאמתי , למען היא כזונה , שביום זה / בבית רעי ויום אחר בביתי - ועל כן לא דרשתיה ושמתי / שמר חקי דרישתי ודתי , וחלקי מהמוניה לבבי / ונפשי משלליה מנתי , 2 . ואריק ואשחק , וארמוס ( על - פי תה' יח , מג ) . 6 . והארץ היא תבל הבוגדת והמדיחה . 8 . ושמתי ... דרישתי ומטרתי לשמור את החוק והדת . 9 . מהמוניה מכל שפע נכסיה .
To the book |
|
|