לבי במזרח

לבי במזרח " שירי ציון - של יהודה הלוי , למעלה מעשרים במספר , מהווים אחת מן הקבוצות המקוריות ביותר בשירת החול העברית בספרד . הם חורגים ממנה כמעט מכל בחינה אפשרית - מהסוגות שרווחו בה , מנושאיה הקבועים ומעולמה הרוחני . דומה שזיקתם אליה היא בעיקר , ואולי רק , בתחום הצורני . הם נכתבו במשך שנים רבות , בנסיבות שונות , וכל אחד עומד לעצמו ; אף על פי כן הם מהווים מערכת אחת שמרכיביה שלובים זה בזה . השירים משקפים לא רק געגועים עזים לציון , אלא גם תהליך נפשי - רוחני ממושך שהגיע לבשלות במסע אל הארץ הנכספת . הם מן המצוינים והמפורסמים ביותר לא רק בשירת ימי הביניים אלא בכל השירה העברית לדורותיה . מן הבחינה הצורנית כתובים כמעט כל " שירי ציון " בתבנית הקלאסית של השיר שווה - החרוז השקול במשקל הכמותי " הערבי " , כקצידות מרובות בתים או כ " פסוקות " קצרות . אפשר לחלקם לקבוצות שגם אם הגבולות ביניהן אינם חד - משמעיים , מתאפיינת כל אחת מהן ביסוד דומיננטי מיוחד ובלשון אמנותית מובחנת . יש ביניהם שירי כוסף וגעגועים ; שירי מסע וים ; שירי הגות ווויכוח ; ו " שירי מצרים " , שנכתבו בשלב האחרון של המסע , בטרם יפליג המשו...  To the book