בעלת כשפים

בעלת כשפים כעלת כשפים אשר ארכו נדודיה / ימים , וקצרי ימי חיי ידידיה , יפה כשמש - אבל לא פנתה לערב , / לחיה ערוגה - ולא כלו נרדיה . רכה ענוגה משנסת במתנה , ואין / לה מחגרת לבד חד מצמידיה . עלתה בלחי אשר יקדיר לבנה בלב - / נתו וצפתה לעד מסך רדידיה , 5 פשטה כסותה - ולא נותרה ערמה , אבל / החן וההוד והיפי בגדיה . שלום לבת היפי מאת מתי אהבה , / תשא גברת שלום אחד עבדיה ! נפשי פדות ליל אשר בו לאסירך פדות ! / רקה אדמה וכה כל מחמדיה . שתה ומצה שפת אדם ורוות לצוף / פיה - מגדי , ופי הכוס מגדיה . פתחה לשורר שפת שני , ושם חבקה / כנור כמו אם והוא כצעיר ילדיה , 10 סמכה ימינה , כאלו תאצל מענה / פיהו לפיה והיה מלמודיה . לשלמה אבן פרועיאל . ו - 12 . ה " פתיחה " . 1 . בעלת כשפים יפהפייה שקסמיה רבים . נדודיה ריחוקה ופירודה מידידיה . 2 . נרדיה - שיחי בושמה , ריחותיה הטובים . 3 . חד מצמידיה אחד מהצמידים , שדיו לחגור את מתניה הצרים . 4 . עלתה זרחה . רדידיה צעיפיה . 5 . פשטה אילו פשטה . 6 . מתי אהבה אוהביה . 7 . נפשי פדות ליל אני נותן את נפשי תמורת לילה שבו פדית אותי , אסיר אהבתך , מטבלי ( בהעניקך לי את אהבתך ...  To the book