|
|
נספח 8 ההכרזה על הקמת מדינת ישראל תל אביב , ה' אייר תש"ח ( 14 . 5 . 1948 ) בארץ ישראל קם העם היהודי , בה עוצבה דמותו הרוחנית , הדתית והמדינית , בה חי חיי קוממיות ממלכתית , בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי . לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו , ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית . בתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה ; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים , וחלוצים , מעפילים ומגנים הפריחו נשמות , החיו שפתם העברית , בנו כפרים וערים , והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו , שוחר שלום ומגן על עצמו , מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית . בשנת תרנ"ז ( 1897 ) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו . זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדאט מטעם חבר הלאומים , אשר נתן במיוחד תוקף בין לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ...
To the book |
|
|