|
|
אפופיאה חמרת תקדים בדצמבר , 1949 בפרוס המחצית השנייה של המאה העשרים , הגיעה האוכלוסייה היהודית בארץ למיליון נפש , פי עשרים לערך מאשר בשנת . 1900 דוד בךגוריון נהג לומר , כי בראשית המאה אמנם חלם על מרינה יהודית , אך קשה היה לו להעלות על הדעת הלכה למעשה יישוב של חצי מיליון . והנה , במנהיגותו זכה לראות בעלייה המונית , שבזכותה הגיע מספר היהודים בארץ למיליון - שנה וחצי בלבד לאחר שהכריז על הקמת המדינה . מבחינות רבות , הייתה זו אפופיאה חסרת תקדים בהיסטוריה של תנועות לאומיות . בו זמנית התגשמו שתי המטרות המרכזיות של הציונות ; הקמת המרינה ופתיחת שעריה לרווחה בפני המוני היהודים בעולם הנתונים במצוקה . למי שהיה מסוגל להתעלות מעל לקשיי המציאות , דומה היה כי הדרך מובילה לקראת מיצוי משאלות הלב של אבות התנועה מראשית המאה . שנים ספורות אחרי גירוש המעפילים מחופי הארץ וכליאת מנהיגי היישוב במחנה מעצר , הם כיהנו בממשלה חופשית המנווטת את דרכה לקראת ביסוס העצמאות החדשה , תוך מאבקים עם המכשולים שנראו לעתים כבלתי עבירים . סיפורן של השנים הבאות יראה כיצד עמדה המרינה הצעירה בהתמודדות זו , ובראש וראשונה במאמץ הכרוך...
To the book |
|
|