שלבי קליטה ראשוניים

שלבי קליטה ראשוניים רוב העולים בשנה הראשונה ( 117 , 000 ) מצאו סידור ראשון בערים ובכפרים שניטשו על ידי הערבים במהלך המלחמה . מהם התיישבו כ 100 , 000 בערים וכ 17 , 000 בכפרים . בין הערים יש לציין את יפו , 40 , 000 - חיפה , 35 , 000 - רמלה , 8 , 000 - לוד , 7 , 500 - ירושלים , 3 , 500 - עכו , 3 , 500 - צפת . 1 , 500 העולים שתפסו את המקומות הריקים בשכונות העירוניות שניטשו , נחשבו כבני מזל לעומת אלה שבאו מאוחר יותר ונאלצו להסתפק באוהל במחנה . נקודת הזינוק שלהם הייתה מבטיחה יותר מאחר שהתגוררו סמוך למקורות תעסוקה פוטנציאליים . חלק מהעולים הסתדרו בעזרת קרוביהם ביישובים ותיקים , אחרים עברו להתיישבות חקלאית חרשה או הצטרפו לקיבוצים ומושבים ותיקים . הנותרים הצטופפו במחנות נטושים של הצבא הבריטי . ככל שנמשכו גלי העלייה שלא הודבקו על ירי פתרונות דיור ותעסוקה מתאימים , כך גדל מספרם של הגרים במחנות . לאחר שאוכלסו מחנות אלה בצפיפות רבה ביותר ( בית ליד בשרון , עתלית , ועוד ) היה הכרח להקים מחנות נוספים . במאי 1949 התרכזו במחנות כבר יותר מ 40 , 000 נפשות , ללא תנאים סניטריים נאותים , כשהם שרויים באפס ...  To the book