הגיוס לפלוגות ה"באפס" בשנה הראשונה למלחמה , אף משהסכימו הבריטים לגייס יהודים מארץ ישראל , הם התמידו בסירובם להקים יחידות תחת דגל יהודי . לעומת זאת הסכימו לראשונה להקים פלוגות חיל רגלים , וכיד האיזון המקודש עליהם , עמדו על כך , שלצד פלוגות יהודיות יוקמו פלוגות ערביות . כך באו לעולם פלוגות ה " באפס" היהודיות , במסגרת הרגימנט המלכותי של קנט המזרחית , עוצבה אנגלית בעלת מסורת מפוארת . מסוף קיץ 1940 ואילך הוקמו 15 פלוגות כאלה , שכל אחת מהן כללה כמאתיים חיילים . הפלוגות נשאו את המספרים הזוגיים מ 2 עד , 30 בעוד שלפלוגות הערביות המקבילות ניתנו המספרים האי זוגיים . מספרן של אלה לא הגיע מעולם למספר הפלוגות היהודיות , שכן הערבים התמידו בהתחמקויותיהם משירות בצבא הבריטי . תחילה שררה התרגשות רבה ביישוב ודומה היה שיש בגיוס לפלוגות ה " באפס" משום אתחלתא דגאולה . אלא שהמציאות שבה היו נתונים המתגייסים ליחידות אלה הייתה אפורה ומתסכלת : הבריטים השתמשו בחייליהן כחיל עזר מדרגה נמוכה ביותר . האימונים שניתנו להם היו בסיסיים בלבד , הנשק משאריות מלחמת העולם הראשונה והציור בלה , ורוב הזמן מילאו החיילים תפקידי שמ...
To the book