ראשית הגיוס

ראשית הגיוס זמן קצר לאחר תחילת מעשי האיבה החל הצבא הבריטי לתור אחר כוח אדם מתאים ביישוב היהודי , בעיקר בכל הקשור לתפקידים מקצועיים ( רופאים , מהנדסים , טכנאים , ועוד . ( הדעות ביישוב נחלקו : האם לסייע לבריטים , או להתנות כל גיוס בהקמת יחידות יהודיות ? לבסוף גברה ידם של המחייבים ומאות ראשונות של מתגייסים ( למעשה מתנדבים , שהרי על היישוב לא חלה חובת התגייסות ) לבשו מדי צבא . בעיה מעיקה לא פחות הייתה קשורה לתביעתם של הבריטים ל"פאריטי " - גיוס שווה של יהודים וערבים והקמת יחידות מעורבות . הבריטים , מתוך נימוקים משלהם , ביקשו למשוך לשירות צבאי , לצד היהודים שביקשו להתגייס , גם את הערבים שהתנגדו לו בדרך כלל , מתוך אהדתם לצד האחר , האויב הנאצי . לפי ההסדר שסוכם לאחר דיונים ממושכים נקבע , כי יהודים וערבים ישרתו במספר שווה , אך ביחידות נפרדות . למעשה , הדבר הוצא אל הפועל באופן חלקי בלבד , משום סירובם של הערבים להתגייס בהמוניהם לצבא הבריטי , כפי שעשו היהודים . תביעתם של ראשי היישוב להקמת יחידות עבריות לוחמות ספגה מהלומה נוספת משחיפשו הבריטים מתנדבים לפלוגות חפרים , יחידות עזר של "פועלים שחורים . ...  To the book