התיישבות חקלאית של עולי גרמניה

התיישבות חקלאית של עולי גרמניה עולי גרמניה היו יוצאי ערים . בכל זאת כרבע מביניהם פנו לחקלאות . מהם כמחצית הצטרפו למסגרות ההתיישבות העובדת , רובם לקיבוצים ( 75 % ) והשאר למושבי עובדים . ( 2570 ) מבין המצטרפים להתיישבות העובדת , יש לציין את אלה שהקימו יישובים עצמאיים , כמו קיבוץ הזורע בעמק יזרעאל , המושבים השיתופיים מולדת ושבי ציון והמושב כפר ידידיה . המחצית השנייה מאלה שפנו לחקלאות , נקלטו במושבות החקלאות הפרטית או שהקימו את "כפרי המעמד הבינוני . " בקרב ההולכים לכפרים לסוגיהם היו לא מעטים בעלי מקצועות חופשיים , כולל בעלי תארים אקדמיים גבוהים . תופעה זו של "חקלאים דוקטורים , " שהייתה נדירה ביותר לפני כן , עוררה הדים נרחבים , והייתה אף נטייה להגזים בממדיה האמיתיים . שלוש סיבות היו לכך , נוסף על העובדה הבסיסית , שבין עולי גרמניה רב היה מספרם של אקדמאים : גיאות משק ההדרים ( לפחות עד ( 1935 באזור החוף , נתנה את הסיכוי לבעלי האמצעים בקרב העולים המשכילים , להתקיים בכבוד על ירי רכישת פרדס ועיבורו ; בין העולים היו כאלה שהמעבר לארץ ישראל שנכפה עליהם , גרם להם לזעזוע ולשינוי ערכים יסודי , והם החלי...  To the book