המשק המעורב

המשק המעורב מבחינה חקלאית , המגמה בהתיישבות העוברת , הן בקיבוצים והן במושבי העובדים , הייתה לפתח את המשק המעורב , תוך התרכזות בענפי החי ( רפת ולול . ( העיקרון היה הקטנת יחידת המשק למשפחה בדונמים והגדלת התפוקה של אותה יחידה . שיטה זו דרשה אמנם מקורות מימון רבים , אך עודדה מודרניזציה וריבוי מספר המפרנסים ליחידת שטח . התפתחות המשק המעורב הגדילה את הפער בין החקלאות העברית לערבית , שהייתה בעיקרה ( להוציא אותם חקלאים שהתמחו בגידול הדרים ) מבוססת על תבואות או מטעי זיתים . תנאי ראשוני למשק המעורב היה גידול מואץ באוכלוסייה יהודית עירונית בעלת כוח קנייה , כלקוחות טבעיים של תוצרת חלב , ביצים , עופות , ירקות ופירות . תנאי חיוני נוסף היה פיתוח מהיר של מקורות מים , להשקיית שטחים לגידולי מספוא לרפת , ירקות ומטעים - הדרים , נשירים , בננות וענבי מאכל . בשנות השלושים התרחשה מהפכה בתחום הקידוח למציאת מקורות מים בעומק של מאות מטרים . ( עד אז קדחו בארות בעומק של עד 50 מ ( . ' לצד השימוש במכונות קידוח משוכללות , הונהגו שיטות חיפוש מדעיות אחרי מי תהום . היה זה שילוב פורה של טכנולוגיה מודרנית עם רמה מדעית גבו...  To the book