התרחבות ההתיישבות העובדת

התרחבות ההתיישבות העובדת בשנים 1932 1939 גדל מספר היישובים החקלאיים שהשתייכו להתיישבות העובדת ( קיבוצים ומושבי עובדים ) מ 37 ל , 134 כלומר פי שלושה וחצי - גידול ללא תקדים , המוכיח פריצת דרך מרשימה לדרך ההתיישבות השיתופית . הייתה זו תוצאה של שני גורמים : א . תנועת "החלוץ" בגולה הרחיבה שורותיה וקלטה רבבות בני נוער , שנשאו נפשם לעלייה ולהתיישבות מאורגנת . עשרות מרכזי הכשרה קמו באירופה המזרחית והמרכזית , בהם התחנכו הצעירים ללכת בעקבות הדוגמה הארץ ישראלית . תנועת העבודה , ובעיקר התנועות הקיבוציות , שלחו למטרה זו לחו"ל את מיטב אנשיהן , שפעלו במסירות וביעילות להפצת רעיונות "ארץ ישראל העובדת . " צעירים אלה בעלייתם לארץ , היוו את המאגר העיקרי שהזין את היישובים החדשים . גם תנועות הנוער הארץ ישראליות התרחבו במהירות , וחינכו להגשמה בדרך של התיישבות שיתופית , אך חלקו של הנוער המקומי בהתיישבות החדשה היה קטן בהשוואה לחלוצים מחו"ל . המוסדות הלאומיים ראו בהתיישבות העוברת את תמציתה של הציונות , תמכו בה מבחינה כלכלית והעניקו לה את מלוא היוקרה הציבורית . עליית משקלה של תנועת העבודה בהנהגה הציונית חיזק...  To the book