פרישת הרוויזיוניסטים מהתנועה הציונית

פרישת הרוויזיוניסטים מהתנועה הציונית בשנים 1934 1935 גמלה בתנועה הרוויזיוניסטית הדעה , שעליה להתייצב באופן נפרד , במקביל וכנגד התנועה הציונית , כדי ללכד סביבה את רוב הציונים , שלפי דעת מנהיגיה נהו אחריה . באביב 1934 הוקמה בארץ ישראל "הסתדרות העובדים הלאומית , " שנועדה להתחרות בהסתדרות הכללית . שנה אחר כך הודיעו הרוויזיוניסטים על אי השתתפותם בבחירות לקונגרס הציוני הבא , משום שעמדה להידון בו הצעה לשיפור היחסים בין המפלגות ולחיזוק הסמכות התנועתית , שכללה את פירוט הסנקציות שיוטלו על מפרי המשמעת , בעיקר בנושאים פוליטיים . הרוויזיוניסטים טענו כי אמצעים אלה מכוונים נגרם והחליטו להחרים את הקונגרס . חלק מהם , בראשותו של מאיר גרוסמן , לא הסכימו להתבדלות זו , והשתתפו בבחירות במסגרת מפלגה חרשה שנשאה את השם "מפלגת המדינה העברית . " הישגיה של מפלגה זו היו דלים : בבחירות היא זכתה ל 11 צירים בלבד . גוש ארץ ישראל העובדת ( מפא " י והשומר הצעיר ) שמר על בכורתו , והיו לו 209 מתוך 463 צירי הקונגרס . בקונגרס ציוני זה שנערך בלוצרן שבשווייץ בקיץ 1935 הסתיים שלב בתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ יש...  To the book