הקונגרס הציוני השבעה־עשר

הקונגרס הציוני השבעה עשר הישג נוסף השיגה מפא"י באותה שנה בחוץ לארץ - בקונגרס הציוני השבעה עשר שהתכנס בבזל ( יולי . ( 1931 כאן עמדו על הפרק שלוש סוגיות עיקריות : בחירת הנהגה חרשה להסתדרות הציונית , הבעת אמון בד"ר וייצמן , והתמודדות עם תביעתה של התנועה הרוויזיוניסטית לקבל החלטה חד משמעית בדבר המטרה של הציונות , דהיינו להכריז "מרינה יהודית עכשיו . " קונגרס זה מהווה את אחר השיאים של המאבק בין הפועלים לרוויזיוניסטים . הציונות הכללית המשיכה להיחלש וכוחה ירד לשליש בלבד , כשאף הוא מפוצל בין שני אגפים מסוכסכים ( א ' נוטה לתנועת הפועלים רב' נוטה ימינה . ( מאידך גיסא עלה כוחה של סיעת הפועלים ( 29 % ) ובמיוחד בלט זינוקה של התנועה הרוויזיוניסטית 2 \ % ) מהקולות לעומת פחות מ 7 % > בבחירות הקודמות , ב . ( 1929 הפילוג בציונות הכללית והיחלשות מעמדו של וייצמן לאחר "הספר הלבן" של פספילד , סללו את הדרך לדור חדש של תנועות ואישים : מנהיגי הפועלים מארץ ישראל - בן גוריון , ברל כצנלסון , חיים ארלוזורוב - ומולם מנהיג הרוויזיוניזם זאב ז ' בוטינסקי . בקונגרס השבעה עשר הובס וייצמן ואת מקומו תפס נחום סוקולוב . בס...  To the book