|
|
מאבקים ציבוריים בעיר ובמושבה גידולה המספרי של ההסתדרות הכללית היה מהיר יותר מאשר הגידול הממוצע של היישוב כולו . בשנים 1927-1924 גדלה האוכלוסייה היהודית לערך בשני שלישים , ואילו מספר חברי ההסתדרות הוכפל . בתקופת העלייה השלישית היו כחמישים אחוז מכלל העובדים מאורגנים בהסתדרות הכללית ובקיץ 1926 עלה האחוז לשבעים , אחוז גבוה גם בהשוואה לארצות אירופה המפותחות . ראשי ההסתדרות הדגישו , כי במאבקם על תנאי עבודה לפועל היהודי ועל ארגונו , הם ממלאים לא רק תפקיד מעמדי מקצועי , אלא שליחות לאומית כללית , והייתה להם טענה קשה למוסדות הציוניים והיישוביים שלא תמיד הם מתחשבים בכך די הצורר . המכשיר העיקרי של ראשי ההסתדרות ומועצות הפועלים בערים ובמושבות , כדי להבטיח את מעמדם ושלטונם בשוק העבודה , היה ניהול לשכות העבודה המקומיות . בחתירתם להשיג מונופולין של לשכות העבודה שלהם , לחמו בחריפות וללא פשרות בארגונים מתחרים של פועלים , והם נקטו את כל האמצעים כדי לחסל אותם . לאמיתו של דבר היה זה מאבק לא שווה : מול כוחה ההולך ומתעצם של ההסתדרות המבוססת על איגודים מקצועיים חזקים , ועל כוחן של מפלגות הפועלים , היו הארגוני...
To the book |
|
|