|
|
ההתנגשות בין ראשי גדור העבודה , אנשי העלייה השלישית , להנהגה הוותיקה של ההסתדרות ותנועת העבודה הייתה כנראה בלתי נמנעת . היא נבעה מעצם שאיפתו של הגדור "לביצור ההסתדרות וכיוון דרכה במגמת הגדוד " . ראייתו את עצמו כחלוץ ההולך לפני המחנה - אוונגרד כלשון אותם ימים - ויומרותיו הבלתי מוגבלות , לא יכלו שלא לעורר חשד וחשש מצד ותיקי העלייה השנייה , שלא היו מוכנים לוותר על מעמדם . עם כל הקרבה האידיאולוגית בין שתי קבוצות המנהיגות , וכעיקר הגישה האוטופית המשותפת לשתיהן - התחרות ביניהן הייתה טמונה עמוק בנסיבות האובייקטיביות . הפילוג הראשון בגדוד העבודה סכסוכים בין הנהגת הגדוד ( שבראשה עמד מנדל אלקינד , שהצטיין בכושר ניתוח , כנואם מבריק והיה בעל השפעה רבה על חסידיו ) ובין הוועד הפועל של ההסתדרות בראשותו של בן גוריון , התגלעו כבר בשנת 1922 סביב המאבק על מידת האוטונומיה של הגדוד . העילה הייתה דרישת העצמאות של הגדוד בעבודות הקבלניות שקיבל על עצמו מטעם המשרד לעבודות ציבוריות ובניין . הנהלת המשרד , לעומת זאת , הצביעה על הליקויים הארגוניים בעבודות שביצעו פלוגות הגרוד וברמתן המקצועית הנמוכה , פרי קליטת המוני...
To the book |
|
|