|
|
" הבלתי מפלגתיים" והסתדרויות הפועלים כפי שצוין לעיל , צמחו בתחילת התקופה שתי מפלגות פועלים - הפועל הצעיר ופועלי ציון , שחלק חשוב ( ולפחות הפעיל ביותר ) של פועלי העלייה השנייה נמנה עמן . אולם מפלגות אלה , שפעלו הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית חברתית , באין גופים אחרים שיטפלו בבעיותיהם של הפועלים , הגיעו לאחר כמה שנים למבוי סתום . הדבר נבע מכמה סיבות ; החיכוכים , העימותים והתחרות ביניהן , על אף מספרם הזעום של חבריהן - מאות בודדות בכל מפלגה - הביאו להסתייגות מהן ; לאמיתו של דבר לא היה פער גדול בין שתי המפלגות , על אף שהעמדות האידיאולוגיות נראו לכאורה מרוחקות זה מזו . במציאות הארץ ישראלית , טיפלו שתי המפלגות בבעיות ובאנשים דומים , וברוב המקרים תפסה האידיאולוגיה מקום משני ; עם התגברות העלייה ממזרח אירופה הגיעו עולים צעירים , שראו עצמם משתייכים לתנועת הפועלים , אך לא הסכימו לאמץ את הקו של אחת משתי המפלגות הקיימות . עולים אלה לא ביקשו להקים מפלגה שלישית , אלא הדגישו שהם "בלתי מפלגתיים , " בסברם שאת ארץ ישראל אפשר לבנות אף ללא המסד המפלגתי . עם הזמן הפך גוף לא גוף זה לחלק חשוב בתנועת הפועל...
To the book |
|
|