תל אביב כמורשת תרבות

ובו נוסחו עקרונות השימור ומטרותיו , ונקבעו דרכים למימושם . תיקון זה לחוק קבע , שעל כל רשות מקומית להקים ועדה לשימור אתרים , שתכלול מתכננים ומומחים לשימור . עם הפעלת הוועדות , עליהן להגיש רשימות אתרים לשימור , שתקבלנה תוקף חוקי כחלק מתוכניות מתאר מקומיות . החוק גם קבע מועדים לאישור התוכניות , דרכי הפיצוי לבעלי נכסים , שבתחומם נמצאים אתרים כאלה , ואפשרויות ההפקעה במקרים של הזנחת האתר המסכנת את קיומו . במקביל ניתן להפעיל כיום גם את מעמדה של התוכנית הארצית לאתרים , שאמנם לא אושרה סופית , ואת זיקתה אל תוכניות מחוזיות , מקומיות ומפורטות כדי להבטיח שימורו של אתר . על אף כל הצעדים שננקטו עד היום לקידום נושא שימורם של אתרי התיישבות , מן הראוי לכלול אתרים אלה גם במסגרת חוק העתיקות , כך שאתרי התיישבות , שמוסדות התכנון הממלכתיים מעוניינים בשימורם , לא יהיו נתונים לחסדי השלטון המקומי ולאינטרסים פרטיים בלבד . הגיעה העת , שיצירת האדם , והמיבנים הישנים שבנה בארץ בעבר , יהוו חלק מסביבתנו הטבעית , כמו העצים , הנחלים , האגמים וערכי הטבע האחרים . אתרי ההתיישבות לא רק מתעדים את המורשת , כי אם בשימורם עליהם...  To the book