אימת הצפיפות המדומה

לא היתד , אז התפרסות יישובית מקיפה בנגב , בהרי יהודה ובגליל העליון המרכזי המערבי . במחוזות תל אביב , המרכז וחיפה התגוררו כ ° / 0 מהאוכלוסיה היהודית . רוב היישובים החקלאיים היהודיים התפרסו ב א היישובי שנמשך לאורך עמקי החולה , בית שאן , חרוד , יזרעאל ולאורך מישור החוף עד לשפלת יהודה . שלוש הערים הגדולות , תל אביב , חיפה וירושלים , שבהן ישבה רוב האוכלוסיה היהודית , וכן כמה מאות של יישובים כפריים במושבות , קיבוצים ומושבים - הם שקבעו למעשה את התחום הטריטוריאלי של ארץ ישראל המיושבת ביהודים לאחר כ 70 שנה של התיישבות ציונית . הגיאוגרפיה היישובית של ארץ ישראל עד להקמת המדינה התאפיינה , איפוא , ביחסי גומלין מרחביים בין המספר המועט של הערים הגדולות לבין ההתיישבות הכפרית , שהיתה ברוב השנים גם השלטת ביישובם של חבלי ארץ חדשים . מעטות הן המדינות , שבהן היה המגזר הכפרי כה דומיננטי בעיצוב מרחבי של אזורים , כפי שהדבר קרה בארץ ישראל . אימת הצפיפות המדומה המתכננים , שעניינם בתמורות הדמוגרפיות כרקע לנושאי התכנון הלאומי והפיתוח , מודעים לצפיפות האוכלוסיה הגדולה במישור החוף , שעוד תלך ותגדל בשנות האלפיים ,...  To the book