תקפותם של עקרונות התכנון הלאומי

מוחלט , אך פחות מן הממוצע הארצי . אולם על אף זאת לא השיגו המתכננים את כל יעדי התכנון הלאומי במלואן . היו לכך סיבות רבות , שעיקריהן הן : הירידה שחלה בעליית יהודים לישראל מאז 1956 ואילך ; היחלשותה של ההתיישבות הכפרית בגלל העדר מקורות מים ; ההעדפה של השקעות במעשיה במישור החוף בגלל כוח עבודה מיומן שנמצא שם ; העליה המשמעותית שחלה במגזר השרותים במשק ; המינוע שצמצם במידה רבה את מעמד העיירות שהוקמו בפריפריה , עד כי מישור החוף קלט למעלה ממחצית גידול האוכלוסיה ; מטרופולין תל אביב שנעשתה יעד עיקרי להגירה פנימית ; ראשיתה של תופעת הפרווריות שהחלה להסתמן אז ; והמיתון הכלכלי של שנות ה , 60 שבלם הישגים אפשריים נוספים באותה עת . על אף ההישגים החלקיים , אך המרשימים למדי לתקופתם , הנחילו אבות התכנון עקרונות תכנון , שיש לקבלם כנכסי צאן ברזל . הם קבעו , למשל , שיש צורך לפתח את המדינה בהתאם לגודלה הגיאוגרפי ובקנה מידה מתון ; אין ליישם בה רעיונות או פרוייקטים גרנדיוזיים הלקוחים מן העולם המערבי ; אין להגזים בבינוי מאסיווי בערים הגדולות ; יש לחסוך בקרקע ציבורית ובמיוחד בקרקע חקלאית לצורכי בינוי ; יש למנוע שימ...  To the book