עברית – בשתיקה

כבר שח לעפר תחת משא האוראליות החדשה . ברגע כלשהו , במקום כלשהו , נצטרך להחליט אם הלשון העברית בשלושים השנים הבאות , או בשלוש מאות השנים הבאות , תשמש אותנו לתקשורת מיידית ובסיסית בלבד , כלשון שהיא ראש הפירמידה שאין פירמידה תחתיה , לשון רדודה וקלאוסטרופובית , שאינה שונה הרבה מן האספרנטו – או שאנו רואים בשפה תרבות שלמה הראויה להישאר בחיים , ומי בעצם אחראי לחייה . ומכיוון שיותר משאנחנו מעצבים את הלשון , הלשון מעצבת אותנו , תהיה זו בעצם החלטה על זהותנו . יותר ויותר נראה שלא יהיה מנוס מהחלטה מודעת . ( מתוך "גבולות לשוני – גבולות עולמי , " בקובץ תסמונת דולסיניאה ) עברית – בשתיקה גלי–דנה זינגר  To the book