העברית, ראשי פרקים

מקום ? מפני שהוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו . " או , למשל , עניין של "חפץ" בעברית . "חפץ" הוא באחת גם רצון וגם עצם . וקיים קשר הדוק בין שני המובנים , שהלוא שניהם משורש אחד . הקשר נובע מכך שהחפצים נולדו ברצונו של הבורא . הרמב"ן בפירושו ל"בראשית" אומר כך : "מילת הוראה כאן . להורות על החפץ , " היינו , על הרצון . אבל ניתן לפרש זאת גם כהוראה על בריאת העצמים . היינו : שוב אנו נתקלים בתבנית יסוד דתית הקיימת במילים הפשוטות ביותר שאנו משתמשים בהן : "דבר" ו"דיבור" אחד הם ו"עולם" הוא גם מקום וגם זמן , ו"חפץ" הוא האובייקט וגם הקשר הנפשי אליו . אין אלה פירושים מאוחרים : כך נבראה העברית , ואלה הם יסודותיה . וכשאני כותב : מי נכנס ויוצא במסדרונות המוות ? איש במרכבה מעשה ידיו . המרכבה הזו שבשיר אינה רק כרכרה , אינה רק כלי להולכה בסוסים , אינה רק מרכבת המלחמה של אחאב בה ניצב מת , אלא היא גם טעונת הדים של "רכב ישראל ופרשיו" ו"מרכבות פרעה וחילו ירה בים" ו"מדוע איחרו פעמי מרכבותיו . " נושא השיר הוא , כמובן , שאדם נכנס אל המוות רק במה שהכין לעצמו , כ"רכב" שבנה לעצמו בחייו . ועם זאת אי אפשר להתעלם מן הע...  To the book