חייה הנמשכים של היידיש

חייה הנמשכים של היידיש דן מירון יידיש היא שפה יהודית ששימשה בפי יהודים אשכנזיים במשך יותר מאלף שנה , החל במאה ה . 10– בתקופות שונות היא נקראה בשמות שונים : לשון אשכנז , אשכנזית יהודית , ז'ארגון ; ואולם למן ההכרה בה כשפת תרבות יהודית לאומית בסוף המאה ה19– ובעיקר בראשית המאה ה20– נתקבע השם יידיש ( ש' דובנוב תיאר את השינוי במעמדה של הלשון בכותרת ספרו : מז'ארגון ליידיש . ( עד לאמצע המאה ה18– היתה היידיש שפת הדיבור הכמעט–בלבדית של הקיבוצים היהודיים האשכנזיים מהולנד ועד לערבות אוקראינה , מצפונו של הים הבלטי ועד לחופי הים השחור . ככל שהגיע הקיבוץ היהודי האשכנזי הגדול למידה גוברת והולכת של גיבוש תרבותי , לעיצובה של ציוויליזציה יהודית שאולי לא היתה כמוה לייחוד , כך הגבירה השפה את חיוניותה , הגמישה את אפשרויותיה , ונעשתה לאחד הכלים הבסיסיים בעיצוב התודעה העצמית היהודית . מראשית המאה ה20– ועד לשואה נזקקו לה כאחד–עשר מיליוני נפשות . מאז נמצאת קהילת דוברי היידיש בתהליך מתמיד של התכווצות , הן משום רצח ששת המיליונים , דוברי יידיש רובם , והן בגלל תהליך ההתבוללות וההתערות התרבותית והלשונית בחברות שאינן...  To the book