דילמות יסוד של העברית החדשה – מבוא רפאל ניר ורוביק רוזנטל מאז סוף המאה ה18– ובמהלך המאה ה19– החלה העברית לצאת מארון הספרים היהודי , מבתי הכנסת ובתי המדרש , וליטול חלק פעיל בעולם התרבות , המעשה והיומיום היהודי . את המלאכה הזאת נטלו עליהם אנשי תנועת ההשכלה , הוגים , סופרים ועיתונאים , שיצרו מסד לחילון העברית והתאמתה לחיים המודרניים . חוקר התקופה שמואל פיינר רואה בהשכלה מהפכה חילונית , ומדגיש כי "המקרא , הלשון העברית והפילוסופיה היהודית עמדו במוקד עיונם של המשכילים . " מפעל ההשכלה , שהתמקד בתחום השפה בכתיבה עברית , היה שלב חשוב לקראת המהפכה המכונה תחיית הלשון , שהפכה , בכמה שלבים , את העברית לשפה מקיפה : שפת דיבור ויומיום , שפת ספרות ותקשורת , שפה פוליטית ומדעית , שאפשר לנהל בה , ברמות שונות ובערוצים רבים , את כל חייה של חברה מודרנית . המהפכה הזאת היא מרכיב של התעוררות התנועה הלאומית היהודית , דהיינו הציונות , ואין לנתק בין תחיית העברית והמשך צמיחתה לבין התנועה הציונית . תחיית הלשון נועדה להיות אחד מרכיבי היסוד של הלאומיות העברית המודרנית , דהיינו של תחיית האומה . אליעזר בן–יהודה , הנחשב ...
To the book