בין אורתודוקסיה למודרנה

המודרניים . האשמות דומות הועלו בחוגי החרדים כלפי הסוציאליסטים היהודיים באירופה וכלפי הקיבוצים בארץישראל . משמע , לדידם קיים דמיון מובהק בין הטענות כלפי כופרים מבפנים – השבתאים – וכלפי היוצאים מחוץ למחנה . בשני המקרים המרת הדת מוצגת כתוצאה הסופית של הכפירה . אין כל ספק שהפחדים מפני שבתאות ומפני המודרנה התערבו זה בזה , וכך גם הטענות בפולמוס החרדי כלפיהם . בניגוד לציור שהחרדים מבקשים לצייר בו את עצמם , כאילו הם מייצגים את המסורת הנצחית והלא משתנה של עם ישראל ומגינים על החומות כנגד פורצי הגדר המודרניים , החרדיות היהודית ניצבה בפתח העידן המודרני בעמדה של חולשה , חוסר ודאות ופחדים מפני תופעות לא מובנות מבפנים ומבחוץ . היא היתה נתונה בפילוג פנימי עמוק , והמבנים החברתיים והרעיוניים שביקשה לבסס היו חדשים ולא מגובשים . המונוליטיות–לכאורה שביקשה ומבקשת החרדיות להציג היתה פגומה ופרומה מחמת העובדה שאלפים רבים מבניה התאסלמו בשלהי המאה ה17– בעקבות שבתי צבי והתנצרו במאה ה18– בעקבות יעקב פרנק . הקרע סביב הפולמוס על שבתאותו של ר ' יונתן אייבשיץ הטיל כתם של חשד על גדולי הרבנים . הפילוג החריף , שכלל איסור...  To the book