תגובת האורתודוקסיה לזמן החדש

תגובת האורתודוקסיה לזמן החדש חילונים : הלשונות שבפיהם – העברית המסורתית , העברית החדשה , היידיש , הלשונות האירופיות ולאחר מכן האנגלית , שימשו ומשמשות את כולם . הניסיונות החרדיים לקדש את היידיש בבחינת לשון דיבור אנטי–ציונית לא האריכו ימים . אחד ההבדלים רבי המשמעות , המקשים ואף מונעים קשר בין חרדים לחילונים , נעוץ בעובדה שהחילונים תופסים את החרדים כתופעה חברתית–תרבותית , ואילו החרדים תופסים את החילוניות כתופעה דתית . החילונים מתייחסים אל החרדיות כאל אורח חיים , ואילו החרדים מתייחסים אל החילונים כאל כופרים , שאורח חייהם נקבע מכוח כפירתם בבורא עולם . החילוני רואה את עצמו בחינת 'לוח חלק' שעליו הוא רשאי , לפי רצונו , לחקוק את אורח החיים שבו הוא בוחר . בעיני החרדי , החילוניות איננה 'לוח חלק , ' אלא אידיאולוגיה מוצקה של כפירה , שהיא המביאה את החילוני לאורח חייו המופקר . התפיסה החרדית היא שיהודי , מבחינת נטייתו הטבעית , מקיים חיים מלאים של תורה ומצוות . אם יהודי איננו עושה זאת , פירושו של דבר שהסטייה נכפתה עליו , אם מבחוץ " ) תינוק שנשבה ( " ואם מבפנים , בהשפעתו של עיוות רוחני שהביאו לאימוץ תפי...  To the book